תקציר

מטרת המיזם שלשמו נערך המסמך הסביבתי המוגש בזאת היא קידוח באתר רישיון "גבריאלה", העתיד להתבצע במשך כארבעה חודשים במטרה לגלות, ובהמשך גם להפיק נפט קל. נקודת הקידוח מרוחקת כ-10 ק"מ מהחוף, עומק המים עד לקרקעית הינה 176 מ'.

סביב נקודת הקידוח המתוכננת בוצע סקר סביבתי מקדים מקיף, שכלל סקרים גיאוטכניים, גיאולוגיים רדודים, סקר בתי גידול, סביבה, איכות מי הים והתנאים המטאו-אוקיאנוגרפיים. מטרת הסקרים הייתה לאפשר קידוח מוצלח טכנית בתנאים המיטביים הקיימים תוך הימנעות מפגיעה בסביבתו או היפגעות ממנה. דגש רב מושם על הגנת הסביבה בקידוח זה בגלל המרחק הקצר יחסית לחוף הישראלי.

תמצית ההשפעות ההדדיות שבין אסדת הקידוח וסביבתה מופיעים להלן:

• שימושים וייעודים בים – האסדה תפעל בים פתוח ללא מגע עם שכנים ובלי תשתיות על קרקעית הים סביבה. אם תוצאות מבחני ההפקה שייערכו בתחתית חור הקידוח, משיגיע למטרתו, אכן יוכיחו הימצאות נפט בר-הפקה בכמויות מסחריות יהיה צורך לקבוע ולהעריך מחדש את שימושי וייעודי הקרקע ואת ההשפעה של הקמת מתקני ההפקה שיוקמו באזור. נושא זה אינו נכלל במסמך הסביבתי הנוכחי.
• מאפיינים של קרקעית הים ותגובתה לארועי רעידות אדמה – הקידוח יבוצע במפתן היבשת הרדוד. קרקעית הים במקום זה שטוחה בדרך כלל, היא בנויה מחילופין של חול, חול כורכרי, טין וחרסית, והסדימנטים בחלקה העליון הם טינים חרסיתיים רכים מאוד. הואיל והאסדה צפה, אין חשש לשלומה בארועי רעידות אדמה, אך קרקעית הים באתר, שנמצא על המדרון היבשתי העלי, רגישה להתנזלות ומתחוללות בה גלישות קרקע תכופות. יש, אפוא, לבחון את הסיכונים הכרוכים בהתנזלות, זחילת וגלישת סדימנטים על קרקעת הים, ובהתאם לתכנן את הפעילות הכרוכה סביב פי הקידוח, הגנה עליו והצבה נאותה של הציוד למניעת התפוצצות גזים על הצינור היוצא ממנו כמו גם דרכי הפעלתו.
• הנתונים המתייחסים לתנאים המטאו-אוקיאנוגרפיים באזור "גבריאלה" נאספו ונותחו. הם משמשים לניתוח הסיכונים הנובעים מהתפשטות חומרים מזיקים מתוך נוזלי ומטחני קידוח הנשפכים אל הקרקעית במהלך הקדיחה והזרמות אחרות מהאסדה אל מי הים. כמו כן, גם ביחס לסיכונים של התפרצות לא מבוקרת אפשרית של נפט מחור הקידוח אל הים.
• ערכי הטבע והאקולוגיה הקיימים ונתוני איכות מי הים והסדימנטים בקרקעיתו, שנאספו ונמדדו בסקרים המקדימים לקידוח, הושוו לידוע עד כה באזור. ניטור, שעקרונותיו מתבססים על הממצאים האלה ועל נתוני האסדה והקידוח הצפויים, שייעשה בהמשך, יאפשרו הכרה והבנה של נזקים שעלולים להתרחש במהלך הקידוח ו/או להישאר אחריו.
• המידע הארכיאולוגי הקיים באזור הקידוח נאסף ומופה. עיקרו שרידי ספינות עתיקות טבועות ומטעניהן, שנתגלו במים רדודים יותר ממזרח לתחום הקידוח. ממצאים ארכיאולוגיים לא זוהו עד כה באזור הקידוח ובאזור הסמוך לו, וקשה לצפות את מציאותם בתחומי תוכנית הקידוח, קל וחומר איתור ממצאים ארכיאולוגיים באמצעית צלילות מסוכנות אל הקרקעית העמוקה וטכניקות של חישה מרחוק, שעלותן יקרה מאוד.
• איכות אוויר – ריכוזי החומרים המזהמים הנפלטים לאוויר ממנועי האסדה למיניהם וספינת השירות שלה חושבו עבור פעילות מלאה שלהם בהנחות מחמירות. מתוך החישובים והרצת המודל עולה שבאזורים החופיים המיושבים במזרח לא תהינה חריגות מהריכוזים המותרים על פי התקן.
• המקורות הדומיננטיים לרעש על פני הים הינם פעולות מנועי האסדה וכלי השיט המשרתים אותה. מפלסי רעש בשטחים פתוחים, מחוץ לחדרי מכונות, לא עולה על 90 dB(A) ולכן פעולת האסדה אינה יכולה לגרום לכל רעש משמעותי ביבשה, המרוחקת ממנה כ-4 ק"מ. רעש תת-ימי, המחושב למרחק הייחוס של 1 מטר ממקורותיהם, הוא 188 dB עבור אסדות קידוח. ממפלס רעש זה ניתן לחשב רעש תת-ימי בכל עומק ומרחק ממקור הרעש. רמת הרעש המתוכננת מפעילות אתר "גבריאלה" אינה גבוהה יחסית לרמת פליטות רעשים מפעילויות ימיות אחרות. ידוע שדולפינים נפגעים באופן חמור מרמות רעש של 165-160 dB, אך הרעשים האלה יתקיימו רק במרחק קטן מהקידוח.
• נזקים פוטנציאליים של נוזלי קידוח הנפלטים לים ומטחני קידוח המושלכים אל קרקעית הים – מבנה האסדה, ציוד הקדיחה ומהלך הקדיחה תוארו בהרחבה, בדגש מיוחד על מערכת סחרור הבוץ, החומרים המרכיבים אותו וההשפעות הסביבתיות שיש לנוזלי הקידוח העשויים להיפלט אל מי הים ולמטחני הקידוח הנפלטים לים. לצורכי הקדיחה ישמש בוץ קידוח מבוסס-מים בלבד, שהוא הידידותי ביותר לסביבה מבין נוזלי הקידוח הקיימים, ולכן מוצע להשליך את מטחני הקידוח, הבאים במגע אתו, אל קרקעית הים. מטחני קידוח מזוהמים בהידרוקרבונים צפויים להיווצר רק בעת קדיחה דרך שכבות נושאות הידרוקרבונים וכמותם צפויה להיות קטנה. אלה נחקרו בקפידה כדי ללמוד על השפעותיהם הסביבתיות האפשריות.
• ההדמיה של התפזרות מטחני הקידוח מבוססת על נתונים היסטוריים ועל מחקרים שבוצעו בתנאי סביבה, עומקי מים ומצבי זרימה ואקלים דומים לתנאים השוררים באזור קידוח "גבריאלה" ועל תוצאות הסקרים שנעשו בעת תכנון הקידוח.

סיכום: קידוח "גבריאלה" רחוק כ-10 ק"מ מהחוף במים רדודים יחסית. מרחק זה הוא מרחק קצר אל החוף הישראלי מבחינת תנועה של כתמי נפט שעלולים לפרוץ ולהתפשט על פני הים, ולפיכך חייב שיופעלו אמצעי זהירות רבים ופיקוח מתמיד עליהם כדי למנוע התפרצות נפט אל הים, ולוודא מוכנות גבוהה לטיפול בתוצאות אירועי חרום מסוג זה ושיקום הנזקים שהם עשויים לחולל.

מיקום ואופן הקידוח המוצע בתחום זיכיון "גבריאלה" נבחר בקפידה מהיבטים שונים כמיקום המיטבי מבחינת הסיכויים לגלות הידרוקרבונים במבנה גיאולוגי נתון. על סמך חקירת הקידוח והשפעותיו הסביבתיות מומלץ לבצע את הקידוח תוך נקיטת אמצעי הזהירות המומלצים בהצעה להוראות התכנית.