תקציר

כחלק מקידום אזור הנגב הצפוני בתחום האנרגיה המתחדשת בכלל, ואנרגיית שמש בפרט, מעוניין קיבוץ בית קמה להקים בשטחו מתקן פוטו-וולטאי גדול.

במסגרת עבודה זו נבחנו חלופות אפשריות במשבצת קיבוץ בית קמה ומחוצה לה, וההשלכות הנופיות-סביבתיות של התכנית.

לבחירת מיקום המתקן קדמה בחינת חלופות מפורטת (מתוארת בפרק 3 של מסמך זה).

בבחינת החלופות השונות בשטחי הקיבוץ נשקלו שיקולי ישימות טכנית, סטטוטוריקה, חקלאות, אקולוגיה, נוף, סביבה, נגישות לחשמל, צמידות דופן ועוד.

החלופות אשר נבחנו בשטח הקיבוץ עצמו (שטח המחנה), נפסלו בעיקר בגלל תכניות של הקיבוץ להרחבתו.

חלופה א' המצויה מזרחית לכביש 40, נשללה היות והיא מצויה על שטחי "מכלול נופי" ו"מרקם שמור משולב" על פי תמ"א 35, דבר שאינו מותר על פי תמ"א 10/ד/10.

חלופה ב' המצויה בחלקה הצפוני של המשבצת, נשללה היות והיא מצויה במסדרון אקולוגי ובקרבה לשטחים הרגישים של פארק שקמה. בנוסף היא בעלת נצפות גבוהה מכביש 40 וכביש 6 העתידי ובעלת ערכיות חקלאית גבוהה.

החלופות אשר נמצאו בצמידות דופן לקיבוץ (חלופות ד' ו-ה') נשללו, היות ומדובר בשטחים הערכיים ביותר של הקיבוץ מבחינה חקלאית. בנוסף, הן מצויות בשטח המיועד להרחבה עתידית של הקיבוץ, וכן בעלות נצפות גבוהה מהכבישים הסמוכים.

חלופה ו' המצויה דרומית לקיבוץ ולכביש 293, בסמוך לא.ת הקיים, בגודלה הנוכחי בשטח המשבצת אינה מתאימה להקמת מתקן פוטו וולטאי גדול.

בדיקת אפשרות הרחבת חלופה ו', בשיתוף עם משקים שכנים. העלתה כי הדבר אינו אפשרי.

בשטחה הצפוני ביותר של המשבצת החקלאית, לא מוקמה חלופה היות ומדובר בשטחים רגישים מבחינה אקולוגית של נחל שקמה ("רמה 4 – ליבה שמורה")  ועל כן אפשרות הפיתוח בשטח זה אינו אפשרי.

חלופה ג' המצויה בחלקו המערבי של המשבצת החקלאית, הינה חלופה ללא מגבלות סטטוטוריות, וכן לא נמצאה כבעייתית מבחינה אקולוגית. חלופה זו נצפית בצורה חלקית בלבד מכביש 293 וכן ערכיות השטח החקלאי בחלופה זו הינה בינונית.

לאור זאת חלופה זו נבחרה כחלופה המתאימה ביותר לתכנית המתקן הפוטו-וולטאי בבית קמה.

נבחנו ההשפעות הנופיות-סביבתיות של התכנית המוצעת, להלן עיקרי הממצאים.

אקולוגיה –

התכנית ממוקמת בחלקה בתחום שטח בור בו התקיימה חקלאות בעבר ובתחום אזור מלחה צחיח. כתם מצומצם יחסית של בית הגידול הטבעי מצוי בחלקה בדרום – מזרחי אולם המגוון הביולוגי בתחומו מצוי בכלל המרחב. גבול התכנית הצפוני צמוד לאזור חולות טבעי. בתחום התכנית לא נמצאו מיני צומח ובע"ח נדירים ואדומים. השטחים בעלי הערכיות הגבוהה ביותר הנם שטחי החולות המשתרעים מצפון וממזרח לתכנית.

שטחים פתוחים –

התכנית מצויה ברובה מחוץ לתחום מסדרון אקולוגי ארצי. מיקומה בשוליו של מסדרון רחב יחסית מונעת קיטוע וחסימה של המסדרון. התכנית אינה יוצרת נתק בין בתי גידול איכותיים כדוגמת שטחי חולות, ערוצים ורצפי כורכר גדולים. התכנית אינה פוגעת ברצף השטח לאורך נחל שקמה ונחל סד המהווים אף הם מסדרונות אקולוגיים. ברמה המקומית מצויה התכנית בסמוך למספר כתמי יער אך היא אינה יוצרת נתק פיזי ביניהם. באופן כללי תתכן השפעה מסוימת על תנועת בעלי חיים גדולים במרחב אך משום היותו של המרחב חקלאי ברובו מתאפשר מעבר בשטחים הסובבים.

נוף –

התכנית נמצאת בקצה הדרומי של פארק נחל שקמה, רחוק מספר קילומטרים ממוקדי הפארק- שמורת פורה ודרך נוף נחל שקמה. עם זאת הקצה הצפוני של התכנית נושק לקצהו הדרומי של נחל סד. השפעתה על המרחב הערכי של נחל שקמה קטנה ביותר, היות והוא אינו קוטע רצף שטחים פתוחים, והנצפות אליו, אם קיימת, היא ממרחק גדול שהופך את הנצפות לבלתי משמעותית. יתר על כן, שטח המתקן אינו נצפה ממקומות העתירים במשתמשים כגון: כביש 6, כביש 40, כביש 293, שטח הקיבוץ ומהא.ת בדרום.

חקלאות –

התכנית מצויה באזור בעל ערכיות חקלאית פחותה משאר החלופות. המתקן עצמו אינו צפוי לפגוע בקרקע החקלאית באופן שאינו ניתן לשיקום בעלויות שוליות ואינו צפוי להשפיע על השטחים החקלאים הסמוכים.

בתום השימוש במתקנים תשוב הקרקע לייעודה המקורי, לגידול חקלאי.

ניקוז –

השטח המוצע מרוחק מנחלים ואין סכנת הצפה מנחל קרוב. בנוסף, שטח המתקן הינו רכס כמעט מישורי. לא נדרשים אמצעים מיוחדים להגנת הקרקע מפני סחיפה על ידי מים.

הקמתו של מתקן פוטו-וולטאי בקיבוץ בית קמה יקדם שימוש באנרגיה מתחדשת, במיקום, שאינו מהווה מטרד – לא חזותי ולא סביבתי, תוך שימוש בקרקע בערכיות חקלאית פחותה.

התנאים הנוחים של המיקום המוצע ופשטות המתקן יסייעו להצלחת המיזם.