תקציר

שכונת חפציבה הקיימת הוקמה בשנת 1943 על ידי כ-50 משפחות מעולי תימן. השכונה הוקמה מדרום לחוות חפציבה החקלאית שפעלה משנת 1906 ועד לפירוקה בשנת 1929 על הגדה הדרומית של נחל חדרה.

שטח החווה נכלל בשטח שרכש יהושע חנקין בשנת 1891 שעליו הוקמה העיר חדרה. בשנת 1906 קנה אהרון אייזנברג, ממייסדי רחובות, את שטח החווה עבור "אגודת נטעים". שמה של החווה, שנקראה בתחילה "אחוזת קיסריה שבחפציבה", הוענק לה על ידי אולגה חנקין על פי הפסוק: "לא יקרא לך עזובה ולארצך לא יאמר עוד שממה, כי לך יקרא חפצי בה… כי חפץ ה' בך"

השטח המתוכנן בתכנית נשואת תסקיר זה ממוקם בשתי אונות דרומית וצפונית בשטח התחום בין כביש 2 במערב, כביש 4 במזרח, נחל חדרה וחוות חפציבה בצפון ודרך "השלום" מדרום.

הישויות העיקריות המקיפות את התכנית הינן פארק נחל חדרה בצפון. מכלול ייצור החשמל "אורות רבין" בצפון מערב. בית החולים "הלל יפה" בדרום מערב" אזור התעשייה הצפוני של חדרה ממזרח.

אך עיקר המאמץ התכנוני והסביבתי הופנה בבחינת השטחים הפתוחים של שטחי המחיה של הפרפר כחליל הגליל החי בצוותאות (סימביוזה) עם נמלה בשם לבובית שחורה. ערכם האקולוגי של שטחים פתוחים אלו הכתיב במידה רבה את פריסת שימושי הקרקע בתכנית.

אודות התכנית וההליך התסקירי

התכנית מאפשרת פיתוח מגורים על פי תכנית שלד מאושרת שהוכנה לכלל מתחם 21 כרקע להכנת תכניות מפורטות חלקיות בהתאם לתכנית מתאר חד/2020.

התכנית כוללת כ-1,072 דונם, 2,587 יח"ד ו-250 יח' לדיור מיוחד בשני מקבצים, צפוני ודרומי.

התכנון הפורמלי החל בשנת 2005.

הוחלט לקדם התכנית בשני שלבים, בעיקר בגלל היעדר תכנית השלד, נוכחות של אבק פחם שלכאורה נושב ממכלול "אורות רבין" וספקות בנושאים אקולוגיים. ההנחיות לפרקים א' ו-ב' לתסקיר הוכנו ואושרו בפברואר 2006, המשימות כללו ניתוח של המצב הקיים ובחינת חלופות, במסגרת פרקים אלו לתסקיר ההשפעה על הסביבה הוחלט על השטחים המיועדים לשימור ואזורי הפיתוח בתחום התכנית.

בשנת 2016 אושרה תכנית שלד למתחם התכנית שהינה נגזרת של תכנית המתאר של חדרה שאושרה בשנת 2014. התכנית המפורטת הנדונה בתסקיר זה הינה למעשה פירוט של תכנית השלד והוכנה עפ"י עקרונותיה.

ערכי טבע ונוף

בתחום התכנית ישנם שטחים בעלי ערכי טבע ונוף ייחודיים. הסקר האקולוגי הראשון נערך בשנים 2007 – 2008, לעת הכנת תסקיר זה בוצע סקר נוסף לבדיקת השתנות החברות השונות בשנת 2017.

בשטחים אלה מתקיימת חברה של הפרפר הנדיר והמוגן כחליל הגליל הנעזר בנמלה לבובית שחורה המטפלת בזחלי הפרפר אחרי בקיעתם מהביצה. כ"כ תצורת צומח והרכב צמחייה של שיחים וצמחי צוף עשבוניים המקיימים מערכת אקולוגית ייחודית, זאת לצד פרחי בר מוגנים ונדירים, חלקם בסכנת הכוחדה בישראל ("מינים אדומים"), כמו גם עצי חרוב ואלון התבור – שרידים של יער אלונים שבעבר כיסה את השרון.

התכנית מסדירה את מעמד השטחים הפתוחים בעלי הערכיות הגבוהה ומייעדת אותם לשטחים פתוחים לשימור: פארק נחל חדרה, רכס הכורכר, בית גידול כחליל הגליל, חורשות אקליפטוסים ומקבצי האלונים, תוך הנגשתם לתושבים ולמבקרים והעשרת חווית הטבע בשכונה. אזורים קריטיים מבחינת שימורם הינם מסדרונות אקולוגיים מקומיים בדרום התכנית ובמזרחה.

תנועה ותחבורה

מערכת הדרכים בתכנית מהווה נדבך חיוני בפיתוח העירוני העתידי וכוללת שני חיבורים משכונת רובע הים המתוכננת במערב, החיבורים הינם מדרום למתחם "אורות רבין" ומצפון לבי"ח הלל יפה, מתחת לכביש 2, חיבור בצומת לכביש 4 במזרח ולדרך השלום בדרום. כחלק ממערכת הדרכים העירונית מתוכנן שביל אופניים כנתיב תחבורה.

התנועה העוברת מרובע הים מתוכננת לעבור בשולי השכונה הצפוניים והדרומיים. בתחום השכונה מערכת הרחובות מעודדת תנועת הולכי רגל ואופניים כולל מיתון תנועה באזורים המוערכים כמושכים "קיצורי דרך" ורחובות מסחריים.

לפי בדיקת השלכות תחבורתיות "בה"ת" אשר נערכה לתכנית – הצמתים העיקריים בתכנית חזויים לספק רמת שרות גבוהה A או B.

איכות אוויר

איכות האוויר נדונה למעשה בשתי דיסציפלינות – האחת, איכות אוויר "קלאסית" הממפה מזהמים מתחבורה, תעשייה וייצור אנרגיה. השנייה – חוקרת את מפגע אבק הפחם אשר הטריד לפחות בעבר את תושבי שכונת חפציבה הקיימת.

במסגרת חיזוי המזהמים במספר תרחישים נבחנו ונלקחו נתוני מטאורולוגיה ואיכות אוויר ממספר תחנות ניטור בסביבה, בעיקר מתחנת עיריית חדרה. ערכי הרקע לחיזוי נלקחו ממסמך הנחיות של המשרד להג"ס. חישובי פיזור מכבישים נערכו באמצעות מודל CAL3QHCR, חישובי פיזור ממקורות תעשייתיים נערכו באמצעות מודל AERMOD.

תוצאות חיזוי איכות האוויר מעלות חריגות מסוימות מהתקן הסביבתי היממתי לחלקיקים נשימים עדינים מאוד (PM2.5) במצב הקיים ובמצב העתידי בעיקר עקב שימוש בערכי רקע גבוהים המוגדרים ע"י הג"ס – החריגות חושבו בעיקרן ליד הכבישים 2 ו- 4. כ"כ חושבו חריגות גם עבור ריכוזים שנתיים של חנקן דו חמצני ליד כביש 2. נושא אבק הפחם מצוי בבירור מתקדם וכולל סקר ספרות, דגימות אבק באוויר, מיצוי ואנליזת דגימות מההווה ומהעבר ובחינת האמצעים שננקטו ע"י חברת החשמל להפחתת המפגע – נושא זה יוצג בנפרד לפני הג"ס ומוסדות התכנון וככל שלא יתכנס ללו"ז התסקיר – יימסר בעבודה נפרדת.

רעש

בפרקים א – ב לתסקיר שנערכו בשנים 2008 – 2009, בהתאם לתוצאות בדיקת רעש קיים/עתידי מתחנות הכוח ואזור התעשייה נחזה כי צפוי מצב גבולי ואף חריגה ממפלס רעש מותר.

בחיזוי שנעשה בתסקיר המוגש בזאת – הרעש מאזור התעשייה, גם בשעות היום וגם בשעות הלילה, הינו זניח בהשוואה לרעש מהכבישים, בפועל לא ניתן היה למדוד אותו ברקע רעש הכבישים. בנוסף לכך, המבנים בתכנית ממוקמים די רחוק ממקורות הרעש הדומיננטיים באזור התעשייה וגם מתחנת הכוח אורות רבין. לכן הרחקת המבנים מאזור התעשייה מעבר למרחק הקיים לא תגרום להפחתה משמעותית של הרעש מאזור התעשייה עצמו.

במסגרת התסקיר נערכה בדיקת מפלסי רעש מכבישים 2 ו-4, המהווים מקור דומיננטי של רעש בסביבה. מתוצאות חיזוי הרעש נובע, כי במצב ללא מיגון אקוסטי:

• הקומות העליונות וקומות הביניים ברוב בתי המגורים בשורת הבתים הקרובה לכביש 2 ייחשפו לרעש חריג, עם חריגה עד 4 dB(A). הקומות תחתונות ומוסדות חינוך ייחשפו לרעש נמוך משמעותית מהקריטריון.
• הקומות העליונות וקומות הביניים בבתי המגורים בשורת הבתים הקרובה לכביש 4 ייחשפו לרעש חריג, עם חריגה עד 2 dB(A). לחלק מהבתים צפויה חריגה גם לקומות התחתונות של המבנים. מפלסי רעש לגן הילדים הקרוב יהיה גבולי מבחינת הקריטריונים של המשרד להגנת הסביבה.

מתוצאות הבחינה האקוסטית נחזות מספר חריגות ברחבי השכונה המתוכננת ויש צורך במיגון אקוסטי הן בחלקה המזרחי בסמיכות לכביש 4 והן בחלקה המערבי בסמיכות לכביש 2.

מיקרו אקלים

מהרצת מודל שדה זרימת הרוח (CFD) שנערך לשכונה נמצא כי הרוחות החזקות המשפיעות על השכונה הנן רוחות מערביות ורוחות מזרחיות.

באופן שנתי הרוחות מהגזרה המערבית והמזרחית מהוות כ 50% מכלל הרוחות, רוחות בעוצמות גבוהות מאפיינות יותר את כיוון מערב (כ 8%), אם כי גם מכיוון מזרח נצפות רוחות חזקות יחסית אך בשכיחות נמוכה יותר.

מחקירת הרוחות הללו במפגש עם השכונה המוצעת, עולה כי נדרשת הגנה מרוחות מזרחיות ומרוחות מערביות בעיקר במפגש עם פינות המבנה באזורים מסוימים.

בעקבות מסקנה זו הומלצו מספר צעדים אשר הוטמעו בתכנית דוגמת: מניעת מיקום של אזורי פעילות ישיבה ומשחק בפאתי החלק המזרחי של התכנית בקרבת המבנים. וכן לא לייצר כניסות למבנים במקומות שסומנו כבעלי פוטנציאל להגברת הרוח. לחלופין ניתן להגן על כניסות על-ידי סגירה וקירוי של הכניסה.

הצללות

בדיקת ההצללה בוצעה על הבינוי המוצע בתכנית על כל שימושי הקרקע הרגישים, מבנים קיימים בסביבת התכנית ומבנים מתוכננים שבהכנה אשר נפלו בתחום הצל ביום הקצר בשנה 21.12, בגנים ובפארקים השכונתיים ועל גבי כל הגגות. זכויות השמש במבנים נבדקו על חזיתות דרומיות, דרום מערביות ודרום מזרחיות לפי הגדרתם בנספח ב' בת"י 5281.

מניתוח ההצללות נראה כי השטחים הפתוחים וגגות המבנים עומדים בקריטריון לפי התקן הישראלי.

רוב חזיתות המבנים בתכנית והמבנים הסמוכים לה שומרים באופן מלא על הנחיות הקריטריון ואף למעלה מכך. גם המקומות הגבוליים שנבדקו בפירוט, מלמדים שהחריגה הינה סבירה בהתחשב בגורמים שונים.

נמצא כי השכונה המתוכננת אינה משפיעה מבחינת חותם צל על שכונת חפציבה הקיימת.

ניקוז

על פי תמ"א 34/ב/4 לא קיימת מגבלה להחדרת מי נגר בתחומי תכנית זו ושטח השכונה המתוכננת לא נמצא בתחום פשט ההצפה של נחל חדרה.

מערכת הניקוז המוצעת תונח בתוואי הרחובות מתוכננים בהתאם לתכניות תאום מערכות בתכנון המפורט – ברחובות הפנימיים יונחו צינורות בקוטר מינימלי של 60 ס"מ.

השכונה מחולקת למספר תתי אגנים, האגן הצפוני ינוקז באמצעות קו ניקוז בקוטר 100 ס"מ שיונח בתוואי הכביש הצפוני ביותר המתחבר לכביש 4.

האגן הסובב את שכונת חפציבה, ינוקז באמצעות קווי ניקוז בקוטר 60 ס"מ שיונחו לאורך הרחובות ויזרמו למספר בורות חילחול, כמוצג בתכנית.

מערכת הניקוז של האגן הדרומי תנוקז באמצעות קווי ניקוז בקוטרמינימלי של 60 ס"מ שיונחו לאורך הרחובות אל בורות חלחול ואל קו ביוב מוצע בקטרים 150 ס"מ – 240 ס"מ לאורך הכביש עד לחיבור עם נחל חדרה, כמוצג בתכנית.

קיימות

התכנון בשכונה עשה שימוש במתודולוגית LEED ND . הושם דגש על העקרונות והגישות הבאות – הליכות, נגישות לטבע הסובב, חיבוריות למרקם הסמוך הקיים, יישום רשת שבילי אופניים ועדיפות לתחבורה ציבורית. טיפול במים ושימור נגר ועוד.

לסיכום

שכונת חפציבה המוצעת מייעדת שטחים לבנייה רוויה איכותית בשטח עתיר ערכי טבע. התכנון מתחשב מאוד בערכים אלו. האתגר הינו לקיים שכונה המטיבה עם תושביה, מקיימת עירוניות בריאה ותוססת עם המרחב הכפרי שסביבה. מאפייני התכנון והסביבה שתוכננו ונחזו בתסקיר זה מאפשרים מימוש אתגר זה.