תקציר

משרד החקלאות ופיתוח הכפר יוזם ומקדם הסדרה של אתר החקלאות הימית, הקיים למעלה מעשרים שנה מול חופי מכמורת, באמצעות יצירת מסגרת תכנונית שתאפשר המשך שימוש בשטח לצורך פיתוח טכנולוגיות לכלובים לגידול דגים בלב ים ובנוסף פעילויות חינוך, הדרכה ומחקר נלוות (מו"פ).

המתחם המיועד הינו בשטח של כ-1,800 דונם בשני מתחמים חלופיים של 900 דונם כל אחד. עם זאת, יהיה שימוש במתחם אחד בלבד של 900 דונם בהתאם למימושם והגבלותיהם של התמ"אות החופפות. בפועל שטח כלובי הדגים יהיה קטן מ-900 דונם.

מטרת העבודה: הערכת ההיבטים הסביבתיים של המיזם והצעת הוראות המתאימות לתוכנית.

יעודי קרקע עיקריים באזור התוכנית: בתחומי התוכנית המוצעת קיימת חפיפה מסויימת עם מתחם ימי לרצועת תשתיות לתמ"א 37/ח (קבלה וטיפול בגז טבעי מתגליות בים ועד מערכת ההולכה הארצית) וחפיפה חלקית עם תמ"א 34/ב/2/2 העוסקת במתקן התפלה עמק חפר.

מוקדי זיהום פוטנציאלים באזור התוכנית: 

1. תחנת הכוח "אורות רבין" – היתר פליטה לים
2. "כפר הים" בגבעת אולגה – היתר פליטה לים
3.  מעגנת מכמורת – נבדקת בקביעות ע"י חיא"ל
4. שפך נחל אלכסנדר הממוקם בין מכמורת לבית ינאי. 

אפיון אוקיאנוגרפי של אזור התוכנית: הכיוון הדומיננטי של הזרם מעל מדף ומדרון היבשת במשך רוב השנה הינו צפונה, ומהווה חלק בלתי נפרד ממשטר הזרימה הכללית הציקלונית שזורמת לאורך חופי מזרח הים התיכון. המהירות הממוצעת הטיפוסית של הזרמים הינה כ- 5-10 ס"מ/שנייה, אמנם יש מקרים בחורף שהמהירות מגיעה ל-40 ס"מ/שנייה או יותר. בקיץ הזרמים החזקים ביותר מופיעים בעיקר בשכבה העליונה. גובה הגל המשמעותי (ממוצע של השליש העליון של הגלים הגבוהים ביותר) נמצא רוב הזמן בטווח בין 0.5-1.5 מ'. במקרים הכי קיצוניים הגלים המקסימאליים יכולים להגיע ל-11-12 מ'.

מגוון המינים הטבעי באזור התוכנית: באזור התוכנית יש שני סוגים עיקריים של מצעי גידול; מצע סלעי הכורכר ומצע חולי רך. קרקע חולית מהווה בית גידול הומוגני בעל יציבות ומורכבות נמוכה. גרגרי החול מהווים תשתית הנתונה להשפעת זרמים והפרעות מכניות, דבר המכתיב מגוון מינים מועט יחסית. ככל שמרחיקים מהחוף ומעמיקים אל תוך הים, פוחתת השפעת הגלים על הקרקעית ויוצרת תנאים יציבים יותר. רכס הכורכר הטבוע המזרחי מרוחק 3-4 ק"מ מהחוף, עומקו 30-50 מ' ורוחבו כמה מאות מטרים. תשתית הרכס היא של מצע קשה המכוסה בד"כ בציפוי ביוגני המורכב מאצות גירניות ובע"ח: ספוגים, חי-טחביים, רכיכות, ורבים אחרים. כל אלה מרפדים את הסלעים כמעט באופן מלא. כך נוצרת תשתית למגוון ביולוגי עשיר של יצורים הצמודים למצע או חיים בקרבתו כשהם מנצלים את הסלעים למחסה, הזנה, ורבייה. אולם רכס זה לא נמצא בשטח התכנית.

המים באזור התוכנית, כמו בכל אגן הלבנט, צלולים וכמויות הפלנקטון מוגבלות ע"י הזמינות הנמוכה של נוטריינטים ובעיקר זרחן וחנקן. פיטופלנקטון החי בעמודת המים כולל בין היתר אצות ניידות ומרחפות במים, חיידקים (bacteria), וחד-תאיים המבצעים את תהליך הפוטוסינטזה. מזרח הים התיכון נחשב כדל נוטריינטים, דווקא דלות זו גורמת לרגישות רבה של בית גידול חשוב זה. צפיפות הדגים בים הפתוח מול חופי הארץ היא נמוכה יחסית לחלקים אחרים בים התיכון וגם גודלם קטן מזה שבמערב הים התיכון. באזור התוכנית נצפו בעבר גם כרישים ודולפינים.

הערכת ההשפעות הסביבתיות הצפויות:

השפעות כלליות: עבודות ההקמה ועבודות התחזוקה של חוות הדגים אינן צפויות להתבצע בלילה ואינן משתמשות במקורות אנרגיה אקוסטיים, לכן אין חשש ממפגעי אור ורעש לבתי הגידול הטבעיים באזור התוכנית. בנוסף, עבודות ההקמה והתחזוקה השוטפות של החווה אינן מייצרות כמעט פסולות (למעט פליטת נוטריינטים). במקרה ותיווצר פסולת במקום היא תיאסף ותישלח ביבשה לאתר פסולת מתאים. צפוי שהמתחם של חוות הגידול יפעל למשך מספר רב של שנים. אחת למספר שנים תתחלף פעילות המו"פ ואז המפעיל היוצא יידרש להבטיח השארת שטח נקי.

אפיון הפלטות מחוות הדגים: גידול דגים בים פתוח מביא לפליטה למים של נוטריינטים ובעיקר חנקן וזרחן. המזון הניתן לדגים נצרך על ידי הדגים וכתוצאה מכך נפלטת כמות שנתית של כ-74 טון חנקן וכ-15 טון זרחן אל מי הים. אומדן התוספת בריכוז הנוטריינטים מראה כי תוספת ריכוז החנקן כתוצאה מפעילות התכנית במכמורת תהיה הרבה פחות מ-0.002 מג"ל בקירבת אתר הכלובים, ריכוז הקטן בכמה סדרי גודל ביחס לריכוז החנקן המותר בתקן למי ים (1.0 מג"ל), מה גם שריכוז זה ימהל עוד יותר במורד הזרמים.

השפעות הצפויות על קרקעית הים: בדיקות ראשוניות שנעשו בקרקעית שמתחת לכלובים הקיימים ובסביבתם על ידי תלמידי בית ספר מבואות ים, מצביעים על כך שתכולת החומר האורגני מתחת לכלובים אינה שונה משמעותית מזו שבסביבה.

השפעות הצפויות לחברת החי: חקלאות ימית לרוב מגבירה ייצור טבעי ומגוון מינים. ייצור הדגים יכול להפחית את הלחץ על אוכלוסיות דגים בטבע שבמקומות רבים מנוצלים יתר על המידה. מאידך, חקלאות ימית עלולה לגרום גם להשפעות שליליות על הסביבה. עם זאת, מקובל כי ההשפעות הסביבתיות של חווה לגידול דגים הממוקמת בים הפתוח, ויבול הדגים השנתי שבה אינו עולה על 700 טון, הן נמוכות.

בהתייחס לתוספת הריכוז המזערית של הנוטריינטים לעומת ריכוז הרקע בים ולפיזור ע"י הזרמים, נראה כי לפליטות חוות הדגים לא תהיה השפעה אקולוגית משמעותית על סביבת התכנית ואזורי החוף, ואין בה כדי לשנות משמעותית את המצב הקיים של ריכוזי החומרים בים.

אפשרות משיכת טורפים גדולים ודולפינים לאזור התכנית סבירה עקב ריבוי דגי בר הניזונים מהמזון והפרשות הדגים בחווה. איסור השלכת דגים מתים מהכלובים לים, אשר עומד להכנס במסגרת תקנות חדשות יביא לצמצום משמעותי במשיכת כרישים לכלובי דגים. תוספת חומר אורגני מחוות הדגים יכולה לעודד כיסוי של צמדת-ים על גבי כלובי הדגים. האורגניזמים שיגודלו בכלובים עלולים להוות מקור זיהום ביולוגי במידה וימלטו ממערכות הגידול אל הים הפתוח.

הוראות התכנית בפרק ה' יכילו אמצעים להתמודדות עם השפעות סביבתיות אלו ואחרות ככל הניתן.

לסיכום:

אתר מכמורת הינו "גרעין ידע" של מגדלים שלצידו תלמידים ומוסדות לימוד. שילוב זה חיובי ביותר מבחינת קידום חקלאות ימית בארץ ומבחינת יכולת לחינוך והדרכה ימיים. אתר מכמורת מהווה הזדמנות לפיתוח מוקד לחינוך ולחדשנות מבחינת הישויות המקיפות אותו. יהיה צורך להתחשב במגבלות גודל המעגנה ובתשתיות סמוכות כמתקן ההתפלה העתידי וצנרת הגז.

האתר המיועד נבדק ביחס לפרמטרים שהונחו בהנחיות הגנ"ס ונמצא ראוי ומתאים לקידום מבחינת השפעותיו.

אפשרות גידול דגים בים הפתוח, אפשרות המביאה לפיזור יעיל של נוטריינטים בים והפחתת ההשפעות הסביבתיות האפשריות לעומת חלופות גידול דגים ביבשה ובמפרצים בקרבת החוף, מהווה פתרון הולם ואולי מיטבי לגידול דגים המתחשב בסביבתו.