עין הבשור מתאר

תקציר

מטרת תכנית מס' 651-0812081 מושב עין הבשור – הסדרה והרחבת היישוב, ליצור מסגרת תכנונית למימוש חזון מושב עין הבשור לביסוסו כישוב כפרי גדול במרחב חבל אשכול המקיים קהילה חזקה ומגובשת, צביון חקלאי וערכי איכות חיים וסביבה.

התכנית חלה על כל שטח ה"מחנה" של המושב ועל שטחים חקלאיים צמודים בתחום המשבצת החקלאית של המושב.

התכנית מציעה השלמה של שטחי חלקות המגורים בנחלות "חסרות" ל-2.5 דונם, הסדרת זכויות בנייה ליח"ד שלישית בכל נחלה ואפשרות לפצל יח"ד באזור המגורים בנחלה, וכן לאפשר הקמת יחידות אירוח כפרי ולהסדיר זכויות בנייה למבנים חקלאיים בחלק מהשטח החקלאי.

התכנית מסדירה את ייעודי הקרקע וזכויות הבנייה לשירותי הציבור בהתאמה לאוכלוסיית היעד, קובעת אתרים ומבנים לשימור מורשת וערכי נוף, וקובעת מסגרת לפיתוח תשתיות שבילים ודרכים, מים, ביוב וניקוז. כמו כן, התכנית מסדירה אזור מלאכה ותעשייה מאושר בכניסה ליישוב ומוסיפה בו גם שימושים למסחר בעל אופי כפרי.

הנספח הנופי-סביבתי המוצג בזאת, בחן היבטים סביבתיים שונים וביניהם: גיאולוגיה והידרוגיאולוגיה, אקלים, מערכות אקולוגיות טבעיות, רקע סטטוטורי (ייעודי קרקע ברמה ארצית, מחוזית ומקומית), שימושי קרקע (תכסית מצב קיים), נוף חקלאי, אתרי עתיקות ומורשת, אתרי ביקור ומסלולי טיול, ומטרדים קיימים ופוטנציאליים. להלן יוצגו עיקרי הממצאים:

 

  • גיאולוגיה והידרוגיאולוגיה- באזור התכנית חשופים על פני הקרקע בעיקר קרקעות לס וחוליות, והאזור מצוי בתחום שני האקוויפרים החוף וירקון תנינים. בשל מליחות גבוהה של מי התהום באזור, כמעט ולא מתבצעת באזור זה שאיבה. כמו כן, באזור התכנית לא נמצאו קידוחי מים או רדיוסי מגן של קידוחים. על-פי מפת רגישות לזיהום מדלקים של רשות המים אזור התכנית מצוי באזור רגישות ב' שהוא אקוויפר ראשי בו הנזק ניתן לתיקון או אקוויפר משני בו הנזק אינו ניתן לתיקון.

תחום התכנית נמצא באגן ההיקוות של נחל הבשור הנמצא כ-500 מ' בנקודה הקרובה לגבולה המזרחי של תחום התכנית (ראו תרשים 1.1.5.1). נחל בשור הינו בעל שטח הניקוז הגדול מבין נחלי ישראל שזורמים לים התיכון (3,650 קמ"ר).

על-פי מידע שנמסר ממשרד הבריאות, במרחק של רדיוס 2 ק"מ מתחום התכנית לא קיימים קידוחי מים.

 

  • אקלים- הטמפרטורה השנתית הממוצעת לאזור זה היא 20.5 מעלות צלזיוס, המינימום הוא בינואר כאשר הטמפרטורה יורדת ל-2 מעלות והמקסימום הוא בחודשי הקיץ כאשר הטמפרטורה עולה עד 41 מעלות. בסתיו ובאביב התרחשו מספר מקרים של אירועי שרב שבהם נמדדו טמפרטורות של 40 מעלות ומעלה.

הלחות היחסית הממוצעת היא 69%, המקסימום הוא 100% ויכול להתרחש בכל חודשי השנה בעוד הערכים הנמוכים ביותר (4-7%) מתקבלים בעונות המעבר.

משטר הרוחות באזור מאופיין בעוצמות רוח חלשות עד בינוניות אשר מגיעות מכיוון דרום מזרח, ובעוצמות בינוניות עד חזקות אשר מגיעות מצפון מערב. מצבי הרגיעה, בהם מהירות הרוח יורדת מתחת ל-0.5 מטר לשנייה מתרחשים ב-2.38% מהזמן, מהירות הרוח הממוצעת היא 2.61 מטר לשנייה. בעיקר בערבי הסתיו והקיץ, ובלילות האביב יכולים להיווצר מצבים שבהם אם יהיו מזהמים בסביבה לא יהיו תנאים שיאפשרו להם פיזור נאות והריכוזים שלהם יגדלו משמעותית. בכ-65% מהזמן, האטמוספרה נמצאת במצב יציב וב-16% מהזמן במצב ניטראלי, דבר זה גורם לפיזור מזהמים שאינו יעיל. המצבים היציבים מתרחשים בכל חודשי השנה באחוזים גבוהים למדי. המצבים היציבים מתרחשים בעיקר בשעות הלילה והבוקר המוקדמות. האטמוספרה נמצאת במצב בלתי יציב בעיקר בשעות הצהריים ובמצב נטרלי בשעות הערב. האחוז של המצבים הבלתי יציבים הוא גבוה מאוד.

 

  • מערכות אקולוגיות ובתי גידול- בשטחי היישוב ובשטחים החקלאיים קיימת רמת הפרות גבוהה שהובילה להיעלמותו של הצומח המקומי. בשטחים חקלאיים פתוחים לא מעובדים ובשטחים לא מעובדים בתחום היישוב ניתן לראות התפתחות של צומח חלוץ הכולל בעיקר מיני באשה (צומח רודראלי וסגטאלי) המאפיין שטחים מופרים.

השטחים הפתוחים שימשו בעבר מגוון גבוה של בעלי חיים מהסדרות השונות אשר חלקם נמצאים כיום בסיכון, כגון: צבי הנגב, כוח אפור, מריון חולות, קיפוד חולות, גרביל וירבוע. בהווה משום שימושי הקרקע האינטנסיביים מצויים בשטחים הפתוחים בעיקר מינים ג'נרליסטים שאינם בהכרח ייחודיים לאזור ורובם מסוגלים להתקיים בסביבת האדם.

המסדרון האקולוגי הארצי (המסומן על-ידי רט"ג) עובר לאורך נחל הבשור ומקשר את מרחב מערב הנגב עם בקעת באר שבע וההר הגבוה. תחום התכנית נמצא ברובו המוחלט מחוץ למסדרון. למרות זאת המרחב החקלאי של השדות המעובדים מהווה אתר שיחור מזור וציר תנועה ומעבר לבעלי חיים וככזה קיימת חשיבות בשמירתו כשטח פתוח ללא גורמי קיטוע, כגון מתקנים וגדרות. ברמה המקומית לשטחים המעובדים ממערב הפונים לכיוון הנחל חשיבות גבוהה יותר מן השטחים מצפון ומדרום.

 

  • ערכיות נופית-תרבותית- על-פי סקר חבל אשכול שנערך על-ידי מכון דש"א, רמת הערכיות הנופית-תרבותית בתחום התכנית משתנה מאזור לאזור. כך למשל, חלקה הצפוני של התכנית מוגדר ברמת ערכיות נופית-תרבותית נמוכה. לעומת זאת, חלקה הדרומי של התכנית הינו ברמת ערכיות נופית-תרבותית גבוהה, זאת משום שהוא מהווה פסיפס חקלאי המשלים את המרחב הפתוח בנחל בשור.

 

  • רקע סטטוטורי

ברמה הארצית- על-פי תשריט הנחיות סביבתיות של תמ"א 35, בתחום התכנית אין הנחיות סביבתיות כלשהן.

על-פי תשריט המרקמים של תמ"א 1/35, תחום התכנית חל במרקם כפרי.

על-פי התשריט הראשי של תמ"א 1, קו קולחין אזורי עובר בסמוך לחלקה הצפוני של תחום התכנית, וחוצה את חלקה הדרומי של תחום התכנית.

על-פי התשריט המשלים של תמ"א 1, כל תחום התכנית חל בשטח בעל חשיבות בינונית להחדרה ולהעשרה של מי תהום.

ברמה המחוזית- על-פי תשריט ייעודי הקרקע של תמ"מ 14/4 ותמ"מ 55/14/4, תחום התכנית חל בשטח קרקע חקלאית עם סימון ליישוב כפרי קיים.

על-פי תשריט מערכות תשתית הנדסית של תמ"מ 14/4, בתחום התכנית מסומנות התשתיות: קו קולחין קיים/מאושר ושטח למעבר קווי חשמל. כמו כן, בחלקה הדרומי של תחום התכנית מסומן קו מעטפת מגבלות בנייה לגובה.

ברמה המקומית- ישנן מספר תכנית שעיקר ייעודי הקרקע בהן עוסקות במגורים, קרקע חקלאית, דרכים, מבני ציבור, מתקנים הנדסיים, ומלאכה ותעשייה זעירה.

 

  • שימושי קרקע (תכסית מצב קיים)- את שימושי הקרקע בתחום התכנית ניתן לחלק למספר קבוצות: חקלאות- שדה חקלאי (גד"ש) ומבנים חקלאיים, מגורים, שטחים פתוחים, מבני ציבור (גני ילדים, מזכירות המושב, בית העם, תחנת דלק, מסחר (עסקים למכירת ציוד חקלאי), תשתיות- דרכים, קו מתח 161 ק"ו, קו קולחין, מתקן הנדסי של מקורות, ובית עלמין.

 

  • נוף חקלאי- תחום התכנית נמצא ביחידת הנוף מערב הבשור. יחידת נוף זו משתרעת בשטחים המישוריים שממערב לנחל בשור בואכה חבל עזה. זהו מישור שטוח נרחב ומעובד רובו ככולו. מרבית שטחי היחידה מאופיינים בנופי שדות פתוחים. רמת הערכיות הנופית-תרבותית בתחום התכנית משתנה מאזור לאזור. כך למשל, חלקה הצפוני של התכנית מוגדר ברמת ערכיות נופית-תרבותית נמוכה משום שהיא מורכבת בעיקר משטחים בנויים (בתי מגורים ומבנים חקלאיים שונים). לעומת זאת, חלקה הדרומי של התכנית מוגדר גם ברמת ערכיות נופית-תרבותית גבוהה. זאת משום שהוא מהווה פסיפס חקלאי המשלים את המרחב הפתוח בנחל בשור.

אשר לאופי העיבוד, סוגי הגידולים ואינטנסיביות העיבוד, רובם של הגידולים החקלאיים בתחום התכניות הינם גידולי ירקות ופרחים במבנים חקלאיים (חממות/בתי רשת), לצידם ישנם גם לולים, מטעים, הדרים וגד"ש. כל אלה מתאפיינים ברמת עיבוד באינטנסיביות גבוהה.

 

  • אתרי עתיקות ומורשת- מרחב הסקירה רווי בממצאים ארכיאולוגיים מתקופות שונות. על-פי חוות דעת ראשונית שהכינה רשות העתיקות, בתחום התכנית המוצעת ישנו אתר עתיקות מוכרז בודד. שרוחן, תל 170/0- תל מן התקופות הברונזה התיכונה ב'2 והברזל, בתי קברות, מבנים, חומות, חפיר, וחרסים מן התקופות הברונזה התיכונה 2 והברונזה המאוחרת.

אשר לערכי מורשת תרבותית והיסטורית בנויה ופתוחה, על-פי נספח השימור שנערך לתכנית, זוהו אתר אחד וכן מספר אלמנטים הראויים לשימור. מדובר באנדרטה לחללי גדוד שריון 46, ובתכנית הפיסית של-פיה תוכנן המושב.

  • אתרי טיול וביקור- באזור המועצה האזורית אשכול הנמצאת בתוך חבל הארץ הבשור, קיים שילוב של מרחבים פתוחים, שדות, מעיינות, אתרי ארכיאולוגיה, היסטוריה, מורשת והתיישבות. חשיבותו של האזור הוא השילוב בין מגוון ארכיאולוגי רב לבין ערכי טבע ייחודיים. העושר הארכיאולוגי והסביבתי מאפשר חווית טיול המשלבת בין שני הגורמים. בין יתר אתרי הטיול והביקור הנמצאים בתחום התכנית ובסביבתה הקרובה ניתן למנות את: אנדרטת גדוד 46, משק צאן (חוות צאלה), תל שרוחן, גן לאומי הבשור (פארק אשכול) ודרך הבשור.

 

לסיכום: תכנית מס' 651-0812081 מושב עין הבשור – הסדרה והרחבת היישוב, מציעה תכנון סביבתי הממזער קונפליקטים סביבתיים בין שימושים ומנצלת באופן יעיל את השטח המתוכנן מצד אחד ומונעת מפגעים סביבתיים כלפי שימושים רגישים במושב.

קבלתן והטמעתן של ההצעות להוראות התכנית שהובאו בפרק ג' של מסמך זה, בהוראות התכנית ימזערו קונפליקטים סביבתיים וימנעו מפגעים סביבתיים בכלל וכלפי שימושים רגישים בפרט.

 

 

תחומי פעילות

כללי

מיקום

מושב עין הבשור

שנה

אוקטובר 2021

סטטוס

הסתיים

גלריה

מחשבון פסולת


בחר סוג בנייה

הכנס שטח מגרש

(מ"ר)

הכנס אחוז בניה

(%)

כמות הפסולת המשוערת בטון היא :

מעבר להודעה
1
שלום לך!
אשמח לענות לך על כל שאלה.
לך נשאר רק ללחוץ על הכפתור למטה לשליחת הודעה.
דילוג לתוכן